הטיפ תואם ISO ו ASME
המציאות אינה מושלמת, ולכן יש לציין את הגבולות למשטחים על מנת להבטיח פונקציונאליות של חלק מיוצר. תקני הטולרנסים נותנים בסיס יציב לתקשר את הדרישות הגיאומטריות באופן חד משמעי וברור.
כאשר שרטוט מוגדר בצורה תקנית סיכוני חוסר התאמה צפויים לרדת, אך למרבה הצער אנו נתקלים בפערי ידע בתעשיה ולהלן סיפורו של "נון" מאחת התעשיות הבטחוניות הגדולות.
ל"נון" היה חלק שבו ארבעה חורים עוברים לברגי הידוק היו הפיצ'רים המאלצים בהרכבה. כוונת התכן הייתה לאפשר מעט חופש בהרכבה עד מגבלת ברגי ההידוק. איור -1 מציג את אותו העקרון:
מבקר איכות טען כי: "אין דבר כזה דאטום מקבוצה"
נון לא ויתר והציג לפניו דוגמא מתקן ASME Y14.5-2018 (איור 7-18 בתקן)
המבקר אמר: "אה זה חדש, לא היה דבר כזה קודם, אבל אי אפשר לעשות דבר כזה בCMM. אפשר לקחת חור אחד שיהיה דאטום שניוני ועוד אחד שיהיה שלישוני."
מאחר ואותו איור בדיוק מופיע גם במהדורת התקן מ 1994 (ועברו שלושים שנים מאז) נון שיער שסביר להניח שדאטום מקבוצת חורים קיים גם בתוכנת הCMM. ואכן חיפוש קצר ביוטיוב הניב סרטון שמסביר איך לטפל בקבוצת חורים כדאטום בתוכנת CALIPSO (תוכנת הCMM של המבקר).
לסיכום:
דרישות גיאומטריות נועדו להבטיח פונקציונאליות של פריט מיוצר. טולרנסים גיאומטריים מאפשרים לנו לתאר את האילוצים בשפה תקנית, קצרה וחד משמעית ולחסוך למי שמכיר את השפה את הצורך בהסברים מילוליים ומצגות.
טולרנס גיאומטרי מגדיר מה צריך! לא איך לייצר ולא איך למדוד.
אם השרטוט צמוד לתקן, אז טענות של "אין דבר כזה" אינן מוצדקות וסביר להניח שכלי תוכנה לתכן, יצור ובקורת תומכים במפרט הדרישות התקני!
נכון יש פערי ידע בתעשיה, אבל פער ידע הוא יחסית קל לטיפול. ומגבלות תוכנה לבדיקת דרישה שמופיעה בתקינה ("אי אפשר לעשות כזה דבר") שווה בחינה, פניה לתמיכה או חיפוש באינטרנט…
טולרנסים גיאומטריים הם הכלי הטוב ביותר שקיים בתעשייה להפחתת סיכונים ומחלוקות, והם ישימים וחיוניים לכל חלק (פשוט או מסובך).
שרטוט ללא טולרנסים גיאומטריים הוא פתח לסיכונים לתכן יצור ובקורת!!!
אז מתברר שלא צריך ל "המציא את הגלגל" ויש פתרונות תקניים למקרים פשוטים וגם למורכבים.
ובשורה התחתונה
גם אם עשינו משהו "אלף פעמים", ו"כולם" מבינים למה הכוונה,
יתכן וזה נפוץ ומקובל
אבל זה לא הופך להיות תקני!
שאלות? הצעות? רעיונות?
כתבו לנו – info@TES-tec.net
