פוזישן לקבוצה

הסימון  R↔S (באיור 2 מודגש עם רקע צהוב) הופך את כל המשטחי של הסלוט ברוחב נומינלי 8 (באיור 2 מוגש עם רקע ירוק), לקבוצה אחת שאותה מבקר הפוזישן (באיור 2 מודגש עם רקע תכלת). מידות הבייסיק מגדירות את משטחי האמצע של הסלוט התיאורטי (כמו בCAD, או בפקודת CNC).

דרישת הגודל (מרחק בין צמדים של נקודות מנוגדות) שומרת על רוחב הסלוט, בקטעים המישוריים וגם בקשתות לכל האורך.

הפוזישן בMMC שומר על קיום מצב הקיצון (רוחב 8 יקיים צורה מושלמת), ככל שסלוט רחב יותר יש יותר סיבולת.

השימוש בפוזישן לבקרת המשטחים הוא מאחר והפיצ'ר החשוב במקרה זה הוא משטחי האמצע. וחשוב לי לשמור על גבול הMMC  בלבד (הסלוט הכי צר) מה שמאפשר גם מתן בונוס ליצור ופותח אפשרות לבקורת של הסלוט בעזרת מדיד GO.

לסיכום:

דרישות גיאומטריות נועדו להבטיח פונקציונאליות של פריט מיוצר. טולרנסים גיאומטריים מאפשרים לנו לתאר את האילוצים בשפה תקנית, קצרה וחד משמעית ולחסוך למי שמכיר את השפה את הצורך בהסברים מילוליים ומצגות.

טולרנס גיאומטרי מגדיר מה צריך! לא איך לייצר ולא איך למדוד.

למה כדאי ליצרן לדרוש מהלקוחות שלו שרטוטים עם טולרנסים גיאומטריים?

• טולרנס גיאומטרי מקטין סיכונים של חוסר התאמה וחוסך עבודה וזמן במיוחד לייצור ולביקורת. הייצור והביקורת יכולים לבחור את התהליך המתאים ביותר עבורם לעמידה בדרישות הגיאומטריות המתוארות בשרטוט!
  
  

• אם המדידה והדיווח נעשו בהתאמה לתקן טולרנסים שצויין בשרטוט (ISO או ASME), ובכל זאת מגיעות תלונות מהלקוח על חלקים שעברו ביקורת אך אינם טובים , אז חד משמעית שרטוט הלקוח הוא הבעיה כי אינו מתאר את הדרישות הפונקציונלית והלקוח יכול לבוא בטענות רק אל עצמו.
  
  

טולרנסים גיאומטריים הם הכלי הטוב ביותר שקיים בתעשייה להפחתת סיכונים ומחלוקות, והם ישימים וחיוניים לכל חלק (פשוט או מסובך).

שרטוט ללא טולרנסים גיאומטריים הוא פתח לסיכונים לתכן יצור ובקורת!!!

אז מתברר שלא צריך ל "המציא את הגלגל" ויש פתרונות תקניים למקרים פשוטים וגם למורכבים.

ובשורה התחתונה

גם אם עשינו משהו "אלף פעמים", ו"כולם" מבינים למה הכוונה,

יתכן וזה נפוץ ומקובל

אבל זה לא הופך להיות תקני!

שאלות? הצעות? רעיונות?

כיתבו לנו – info@TES-tec.net