טיפ בטולרנסים גיאומטריים – GD&T: טיפ זה תואם ASME ו ISO
לאחרונה בביקור בבית מלאכה מכאני, בישר לי איש איכות כי: "ההנדסה ירדה מהפסים" וכהוכחה לדבריו, הראה לי שרטוט עם פרופיל ( איור מס' 1):
איור מס' 1
הבעיה, התלונן איש האכות, היא שפרופיל הוא מסובך לביקורת (צריך CMM) ולא בדיוק ברור מה לדווח. היה הרבה יותר פשוט, לדברי האיש, אם במקום פרופיל הייתה מידה עם טולרנס כמו באיור 2:
איור מס' 2
אם ההנדסה היו מוציאים את השרטוט כמו באיור 2, הוסיף האיש, אז תהליך הבדיקה היה פשוט:
- מציבים את הפריט כאשר המשטח המסומן בA על פלטת הביקורת
- מאפסים מד גובה ל40
- מודדים את המשטח העליון
האם באמת פרופיל מסבך?
אז בואו נעשה סדר,
איור 3 מתאר מדידות של חלק מיוצר לפי הגדרות התקנים (ASME ו ISO)
מימין – מה נדרש ממידה עם טולרנס ומשמאל – מה נדרש מפרופיל.
איור מס' 3
במפתיע, תהליך המדידה שתיאר איש האיכות, מתאים ב100% לבדיקת פרופיל המשטח לפי איור 1, הדיווח על פרופיל (דומה לפוזישן), המרחק הכי גדול מהנומינל כפול 2. בפריט באיור 3, לאחר איפוס מד הגובה ל 40, הקריאה הקיצונית הייתה 0.04+ והפרופיל שנמדד 0.08
אם הדרישה הייתה לפי איור 2 (±0.05 40), תהליך המדידה אינו תואם ב100% את הדרישה, ייתכן והפריט המתואר באיור 3 לא עומד בגבול המידה התחתון (יש לחסר מהערך המינימלי את חריגת המישוריות המותרת למשטח התחתון).
לסיכום:
- דרישה של פרופיל למשטח המכילה דאטומים היא פשוט גבול החריגה מהנומינל (מידת הבייסיק) יחסית לדאטומים.
- טולרנס גיאומטרי עשוי להיות פשוט יותר ממידה עם פלוס/מינוס, כי האפס וכיוון המדידה הדרוש מוגדרים היטב.
ובשורה התחתונה
גם אם עשינו משהו "אלף פעמים", ו"כולם" מבינים למה הכוונה,
יתכן וזה נפוץ ומקובל
אבל זה לא הופך להיות תקני!
שאלות? הצעות? רעיונות?
כתבו לנו – info@TES-tec.net
לפרטים על ההשתלמות הקרובה בטולרנסים גיאומטריים הקליקו כאן או מלאו את הטופס מטה.
