קוטר ממוצע – Average Diameter

איך לציין קוטר ממוצע לפי תקני ASME  ו ISO

פנה אלינו איש איכות מחברה בטחונית גדולה וביקש להתייעץ לגבי בעיה קשה שיש לו בבקורת קוטר צינורות פח דקי דופן. הוא נתקל ב 2 בעיות עיקריות:

• החלקים אינם קשיחים (non rigid parts), שוקעים תחת משקלם העצמי וכל נגיעה מעוותת את החלק ומקשה על המדידה של הקוטר
• רוב החלקים נפסלים בבקורת הקוטר (הערכים הנמדדים חורגים משמעותית מהטולרנס שנתון בשרטוט)

לאור אחוז הפסילות הגבוה, ביקש איש האיכות לבצע בדיקה פונקציונאלית להרכבה של החלקים שנפסלו בבקורת הקוטר. בבדיקה הרכיבו את הצינורות והצינורות קיבלו את הצורה של החלק הנגדי. להפתעתו, התברר לאחר הבדיקה, שהחלקים הדחויים הם טובים.

המסקנה המתבקשת היא שבמקרה זה דרישת הקוטר בשרטוט אינה משקפת את הצורך האמיתי.

האם קיימת הגדרה תקנית עבור חלקים לא קשיחים?

כן, חלקים שאינם קשיחים (non rigid parts) זכו להתיחסות מיוחדת בתקנים למתן מידות וטולרנסים.

במקרים רבים, עבור חלקים שאינם קשיחים (רכים – ספוג, או שוקעים תחת משקלם העצמי – פחים דקי דופן), אין בעיה אם החלק פחוס במצב חופשי (לא מאולץ), כי כאשר מרכיבים אותו הוא יקבל את הצורה של החלק הנגדי (כמו במקרה שלנו).

לצורך זה נוצרה ההגדרה של קוטר ממוצע: דרישת הקוטר שמופיע באיור 1 אומרת שהערך הממוצע של מספר מדידות צריך לעמוד בגבולות הטולרנס, כלומר, יכולים להתקבל ערכים מדודים גבוהים או נמוכים משמעותית כל זמן שהממוצע שלהם מקיים את טווח הטולרנס.